דיילי ניהול והשקעות בע"מ ואח' נ' דלק ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך 326,000 ₪ , אשר הוגשה על ידי תובעות -1-2, חברות הנותנות הלוואות חוץ בנקאיות והן בבעלות תובע 3, כנגד הנתבעים, בני זוג והנתבע הינו בעל מוסך "צמיגי 2000 בראשון לציון.

התובעים הכירו את הנתבע, באמצעות עובד שלהם לשעבר בשם מר משה מלכה, אשר הכיר היטב ושנים רבות את הנתבעים, תובע 3 לא הכיר את הנתבעים טרם מתן ההלוואות.

תמצית טענות התביעה

1. התובעים טוענים כי נתנו לנתבעים 3 הלוואות:

ביום 2.6.09 הלוותה תובעת 1 לנתבעים סך 48,200 ₪ והיה עליהם להשיב לה 55,000 ₪. בגין הלוואה זו, מסרו הנתבעים לתובעים 2 שיקים. האחד ליום פירעון 15.10.09 על סך 25,000 ₪ והשני ליום פירעון 1.10.09 על סך 30,000 ₪. בכרטסת הנהלת החשבונות מפורטת התנהלות התובעים מול הנתבעים.

הנתבע ביקש להחליף את שני השיקים הנ"ל, ולכן כרטסת הנהלת החשבונות שלו חויבה בסכום 2 השיקים עד לקבלת השיק החלופי. ביום 12.11.09 השיבו התובעים לנתבע את 2 השיקים ובמקומם מסר הנתבע שיק חדש על סך 55,000 ₪ . לאחר מכן, בשל הנסיבות כפי שיפורט להלן, הגיש תובע 3 תלונה במשטרה על אובדן שיק זה. לאחר דרישות רבות, מסר הנתבע שיק חדש מחשבונו, בגין ההלוואה הראשונה , הוא שיק מס' 255491 ליום פירעון 22.2.10. (שיק שלישי שנמסר בגין ההלוואה הראשונה). שיק זה לא כובד עקב העדר כיסוי והוגש לביצוע ביום 15.4.10 בתיק הוצל"פ 01-43834-10-6.

תובעת 2 הלוותה לנתבעים ביום 12.7.09 סך 70,400 ₪ והיה עליהם להשיב לה 80,000 ₪. בגין הלוואה זו מסרו הנתבעים לתובעים 2 שיקים. האחד על סך 50,000 ₪ ליום פירעון 15.11.09 והשני על סך 30,000 ₪ ליום פירעון 25.11.09. ביום 12.11.09 ביקש הנתבע להחליף שיקים אלו, ולכן חויבה כרטסת הנהלת החשבונות עד לקבלת שיקים חלופיים.

טוענים התובעים, כי שלושת השיקים, אשר הוחלפו בגין שתי ההלוואות הראשונות, בסכום כולל של 135,000 ₪, נעלמו מיד לאחר שנתבע 1 עזב את משרדיהם.

ביום 12.11.09 הגיע הנתבע למשרד התובעים ומסר לפקידה בשם ולנטינה, 3 שיקים משוכים מחשבונו בסכום כולל של 135,000 ₪ שמספריהם עוקבים. שיק אחד על סך 55,000 ₪ לכיסוי ההלוואה הראשונה, ושני שיקים נוספים על סך 40,000 ₪ כל אחד לכיסוי ההלוואה השנייה.

ולנטינה הוציאה קבלה לשלושת השיקים, אך אלה נעלמו ממשרד התובעים עם עזיבתו של הנתבע את המשרד. תובע 3 התקשר מיד לנתבע אשר טען, כי השיקים אינם ברשותו, ולכן ביום 18.11.09 הגיש תובע 3 תלונה למשטרה על אובדן השיקים.

טוענים התובעים, כי השיקים המקוריים בגין שתי ההלוואות הראשונות, הושבו לנתבע ואלה שהוא מסר במקומם, אבדו. פניות התובעים אל הנתבע, שייתן להם שיקים במקום אלו שאבדו, לא נענו.

תובעת 1 הלוותה לנתבעים ביום 3.8.09 סך 153,000 ₪ והיה עליהם להשיב לה 180,000 ₪. בגין הלוואה זו מסרו הנתבעים לתובעים שיק על סך 180,000 ₪ מחשבון הנתבעת. הנתבעים הבהירו לתובעים, כי הלוואה זו נועדה לרכישת חלקת אדמה סמוכה לביתם, וכאמצעי ביטחון לפירעון השיקים התחייב הנתבע להעביר את הזכויות בביתו לטובת תובע 3, בכפוף לסילוק משכנתא, כשר שוויו המשוער של הבית היה 2,000,000 ₪.

התובעים מבהירים, כי במועד זה, הטרם הגיע מועד פירעונם של השיקים הדחויים שמסרו הנתבעים לתובעים.

בין תובע 3 והנתבע, נחתם מסמך בנוכחות משה מלכה, שכאמור מכיר את הנתבע שנים רבות. הנתבע אף מסר לתובע 3 העתק נסח טאבו, לפיו הנתבעים רשומים כבעלי זכויות הבעלות בבית.

לטענת התובעים, השיק בסך 180,000 ₪ הושמד על ידי הנתבע. זאת, לאחר שביום 20.11.09 השיק נמסר למשה מלכה, כדי שיחתים את הנתבעים כערבים בגב השיק. משה מלכה מסר את השיק לבנם של הנתבעים, והנתבעת, קרעה את השיק בנוכחות משה מלכה. בחקירתו, העיד משה מלכה לעניין זה, כי הגיע למקום העבודה של הנתבע להחתימו כערב על גב השיק, והנתבע ביקש ממנו לגשת לביתו להחתים גם את אשתו – הנתבעת. כאשר מסר את השיק לבנו של הנתבע, הוא נכנס הביתה, כביכול כדי להחתימה, אך יצא חזרה מהבית ופיזר קרעים של השיק, בנם של הנתבעים אמר למשה מלכה, שאמו – הנתבעת, קרעה את השיק.

2. לטענת התובעים, בשנת 2009, הם הלוו לנתבעים בסך הכל 271,000 ₪ ועליהם היה להשיב להם 315,000 ₪. ההלוואות התבססו על הסכמים בעל פה בין הצדדים ועל שיקים דחויים, משוכים מחשבון הנתבעים, שהם מסרו לתובעים.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעים להשיב להם את סכומי ההלוואות בצירוף ריבית והוצאות.

3. תובע 3 העיד, כי לתובעים אין רישיון ממשרד האוצר לעסוק בניכיון שיקים, ואינם עוסקים בהלוואות חוץ בנקאיות. לטענתו, העסקאות נשוא תביעה זו אינן עסקאות ניכיון, אלא הלוואה חברית. התובעת פתחה כרטסת לנתבע על שם כחיל הדפסות, כיוון שזה השם שנמסר על ידי הנתבע, בנוסף נרשם בכרטסת שם הנתבע ותעודת הזהות שלו. לדבריו, הנתבעת לא הייתה מעולם במשרדו, לא קיבלה ממנו כספי ולא מסרה לו שיקים, והתובעים מנפיקים קבלות וחשבוניות בגין כל תמורה. החשבוניות אמנם לא צורפו לכתבי הטענות של התובעת, אך הן רשומות בכרטסת שצורפה לכתב התביעה.

4. לדברי תובע 3, לא נכרתו הסכמים עם הנתבע, כיוון שהוא חתם על מסמך בפני משה מלכה, לפיו, במקרה שהשיקים לא יכובדו, תובע 3 רשאי לסלק את המשכנתא על ביתם של הנתבעים (נספח ט' לכתב התביעה).